פסק-דין בתיק ת"א 601-07

              במרכזה של תביעה זו השאלה האם מגיע פיצוי למחלק תוצרת תנובה בגין שווי "קו החלוקה" או פיצוי אחר, בנסיבות ביטול ההתקשרות עימו שלטענת תנובה היה בשל הפרת חובת הנאמנות כלפיה.

1.         התובע, אשר עבד  כמחלק תוצרת תנובה, הגיש תביעה כספית בשל הפסקת ההתקשרות עימו לאחר 36 שנים. תנובה טענה כי התובע הפר את חובת הנאמנות  כלפיה, שהיא בבסיס ההתקשרות בין הצדדים, ולפיכך ביטלה את החוזה עימו כדין, ויש לדחות את תביעת  התובע לפיצוי כלשהוא.

2.         שמיעת הראיות פוצלה, באופן שיוכרע תחילה האם הפר התובע את חובת הנאמנות , האם ביטול החוזה היה  כדין, והאם מגיע פיצוי כלשהו לתובע. נקבע כי בכפוף להכרעה בנושאים אלו ישמעו במידת הצורך ראיות לגבי גובה סכום הפיצוי.

3.         עובדות הרקע

3.1        התובע עבד בתנובה מאז שנת 1967, תחילה כמחסנאי עד לשנת 1973, משנת 1973 ועד לשנת 1980 עבד כמחלק שימורים באזור הגליל המערבי, ומאז שנת 1976 ועד להפסקת ההתקשרות עימו ביום 29.9.03 עבד כמחלק מוצרי חלב  ברחבי העיר  נהריה. (4 שנים במקביל לחלוקת השימורים).

3.2        את "קו החלוקה" של תוצרת החלב קבל התובע מאדם בשם בן  דוד אשר, ותנובה אשרה זאת ביום 12.9.76  (נספח א לת / 1, שם רשם התובע כי "קבל" את הקו, וכן נספח ב' לת/ 1). התובע טען בתצהירו  שרכש את קו החלוקה תמורת תשלום , עובדה שלא נתמכה בראיה כלשהי למעט אמירתו המהווה עדות בעל דין יחידה. לצורך הדיון אניח שעובדה זו הוכחה. 

3.3        החל משנת 1973 היה התובע חבר באגודת מת"ת, התאגדות של מובילי תוצרת תנובה בצפון (להלן: "מת"ת)  אשר נהלה משא ומתן עם תנובה וחתמה באמצעות הנציגות שלה על הסכמי עבודה בשם כל המחלקים.

3.4        התובע חתום על הסכם עבודה אישי משנת 1975,  (עמ' 26 לפרטיכל,נספח א' לנ/9). כמו כן קיימים 9 הסכמים שנחתמו בין תנובה ומת"ת במהלך השנים 1965 עד יולי 2001 (נספחים  ג' - י"א לת/ 1 ). המסגרת ההסכמית המחייבת ומשמעותה תידון בנפרד.

3.5        במהלך עבודתו נחשד התובע במספר מקרים של  הפרות אמון והפרות נוהל ולפיכך זומן לפגישה ביום  21.9.03 בה נכח נציג הנתבעת, וכן קצין הבטחון של הנתבעת, מר אברהם איטח. במהלך הפגישה נכתב מסמך בן 5 דפים , בהם נרשמו הסברי התובע לטענות שנטענו כנגדו, והתובע חתם על המסמך. (נספח א לנ/10). הסבר נוסף ניתן על ידי התובע במכתב בכתב ידו מיום 22.9.03 (נספח ב' לנ/10).

3.6        ביום 29.9.03 הודיעה הנתבעת לתובע על ביטול ההתקשרות עימו כמחלק בשל  "מעשים חמורים" המהווים "הפרה יסודית של  התחייבויות ומעילה באמון" (נספח י"ג לת / 1).

3.7        בשנת 2004 הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה תבע להכיר בו כעובד ולפסוק לו את הכספים המגיעים לו עקב פיטוריו. בפסק דין מיום 28.9.06 דחה בית הדין את התביעה וקבע כי לא נתקיימו יחסי עובד מעביד. או אז הוגשה ביוני 2007 התביעה הנוכחית.

4.         המסגרת החוזית

4.1        הסכם אישי משנת 1975 -

א.         ההסכם נקשר ביום 2.3.75, בתקופה בה חלק התובע שימורים והוא מתייחס להפצת השימורים בלבד, לעיירות פיתוח, קיבוצים ומושבים בגליל המערבי. שלושה סעיפים מהסכם זה רלוונטים לדיון - האחד, ס' 16 הקובע כי תנובה רשאית להפסיק עבודתו של המפיץ , בין היתר, אם תמצא שהמפיץ איננו ממלא עבודתו באופן משביע רצון או אם תמצא שהמפיץ מעל באמונה. השני, ס' 11 הקובע כי הקומיסיון שיקבל המפיץ מתנובה יכסה את כל המגיע למפיץ מתנובה בעד הפצת השימורים וכי למפיץ לא תהיה כל דרישה ו/או תביעה לתשלום נוסף בעד הפצת השימורים, בין במישרין ובין בעקיפין. וס' 19 להסכם הקובע - "תוקפו של הסכם זה הינו לתקופה של שנה אחת החל מיום חתימתו, בתנאי שתוקפו של חוזה זה יוארך מדי פעם בפעם באופן אוטומטי לתקופה נוספת של שנה, אם לא יודיע צד אחד למשנהו בכתב על ביטול ההסכם או על דרישה לשינויו וזאת -לא יאוחר מאשר חודשיים לפני תום תוקף החוזה". אף אחד מהצדדים לא שלח הודעת ביטול עד ליום 29.9.03, היום בו הודיעה הנתבעת על הפסקת ההתקשרות עם התובע. הצדדים חלוקים ביניהם האם חוזה זה בתוקף וחל על הצדדים. התובע טוען כי ההסכם איננו בתוקף שכן התייחס לחלוקת שימורים בלבד, ומרגע שהצטרף לאגודת מת"ת, הסכמי מת"ת הם המחייבים אותו. הנתבעת טוענת כי ההסכם בתוקף, שכן מעולם לא בוטל, וכן בתקופה מסוימת המשיך  התובע בחלוקת שימורים בד בבד עם חלוקת מוצרי חלב, לכן לא הוחתם על חוזה אישי נוסף, על אף שהיה נהוג שמחלקים חתומים גם על חוזה אישי, בנוסף להצטרפותם למת"ת.

ב.         הנתבעת צרפה מכתב של מר פישמן יו"ר מת"ת, מיום 23.4.99, המופנה למר רוזנברג, מי שהיה מנהל מכירות והפצה בצפון מטעם תנובה, שם ציין כי נהוג שחברי מת"ת חתומים על הסכם אישי עם תנובה, הסכם שהוא זהה לכל חברי מת"ת ומקובל על שני הצדדים.  במכתב נרשם כי מר פישמן מצרף העתק חוזה עליו חתומים אישית כל אחד מחברי מת"ת (נספח ג' לנ/9). לתיק המוצגים צורפה דוגמת החוזה, אך ללא חתימות. התובע אומנם ציין כי אינו יודע אם חברי מת"ת אחרים חתמו על חוזה אישי (עמ' 31,32 לפרטיכל) אך כשנשאל לגבי התנאים בחוזה האישי שלו ציין כי יכול להיות שתנאיו דומים לתנאים בהסכמים אישיים של חברי מת"ת האחרים. (עמ' 27 לפרטיכל). יש לשים לב כי ב"כ התובע התערב  במתן תשובות מטעמו במהלך חקירתו הנגדית של התובע כל אימת שהתובע נתבקש להתייחס לענין, מה שמפחית ממשקל עדותו של התובע בנושא זה ככל שהכחישה תוקפו של החוזה האישי  (ראו תמלול ההקלטה, עמ' 25 עד עמ' 33).

ג.          הנוסח שצורף למכתב מר פישמן מתייחס ל"חלוקת תוצרת" מבלי לפרט אם מדובר בשימורים, בתוצרת חלב או אחרת, ללמדך שזהו טופס ההתקשרות הכללית הנוהג. העובדה שמדובר בתוצרת באופן כללי מחזקת את הטענה כי עקרונות ההתקשרות היו דומים לגבי חלוקת תוצרות שונות.  החוזה האישי של התובע משנת 1975 דומה מאוד לנוסח שצורף למכתב פישמן . החוזה האישי של התובע  מתייחס לחלוקת שימורים ואיננו מאזכר תוצרת אחרת.  אך הוצג חוזה  חתום משנת 1979 של מחלק אחר, גד טל (נספח ב'  לנ/9) שהוא מחלק חלב, והחוזה שלו כמעט זהה לחוזה שחתום עליו התובע, למרות שהתובע הפיץ שימורים.

ד.         לתפישתי עקרונות ההסכם האישי משנת 1975 מחייבים את התובע והנתבעת נכון ליום פרישתו מהנימוקים המצטברים הבאים :

(1)        ההסכם האישי של התובע לא בוטל, ולפיכך המשיך לחול.

(2)        ראינו כי אין הבדל מהותי כלשהוא אם מדובר בחלוקת שימורים או בחלוקת תוצרת חלב. העקרונות הינם אותם עקרונות